אתרי הבניה נכנסים לאייפד


1 דקות קריאה

הפריצה הגדולה של טכנולוגיות ניהול בנייה, החלה במקביל לנפיצות השימוש באייפד. השנה השקיעו קרנות הון סיכון בארה"ב כמיליארד דולר בחברות סטרט-אפ בתחום. על הזוית הישראלית מספר עילאי רוטביין, מנהל הפעילות של אוטודסק ישראל.

"לא הרבה השתנה בחמישים עד מאה השנים האחרונות בתחום הבניה" אומר עילאי רוטביין, מנהל פעילות אוטודסק בישדאל. "אם תיקח פועל מלפני 50 שנה ותכניס אותו לאתר בניה של היום – הוא יסתדר די מהר".

עילאי החל את דרכו בחברת אוטודסק לפני כעשור, ולכן הוא זוכר היטב את התפנית שחלה, כאשר החברה הבינה, לפני 7 שנים, שהעתיד שוכן בתחום הקונסטרקשן-טק ולכן התרחבה בתחום התכנון, לתחום הבניה, שבו המורכבויות הן עצומות.

קבלנים היו מעדיפים שכל בניין ייראה אותו דבר ואילו מבחינת הארכיטקטים כל בנין צריך להיראות אחרת

"המורכבויות הן בתחום ניהול נכון של הכספים, ניהול לוחות זמנים, בטיחות, ניהול פרוייקטים ועוד" הוא מפרט, "ביום נתון פועלות באתר בניה 100 עד 150 חברות שונות. מדובר בתחום מבוזר מאוד, זה לא שחקן אחד או שניים שחולשים על השוק בארץ או בעולם. בישראל יש אלפי חברות שמתעסקות בבניה. בארה"ב יש 100 או 200 חברות גדולות ואחריהן יש שובל של חברות קטנות יותר". ע"פ עילאי הגל הגדול של חברות סטרט-אפ בתחום הטכנולוגיות של הבניין החל לפני כשבע שנים, עם הנפיצות של האייפד ומחשבי טאבלט אחרים. "טכנולוגיית המובייל שהגיעה לאתר הבניה פתחה המון אפשרויות שלא היו מוכרות, עד אז הענף היה מנוהל אך ורק על שרטוטי נייר והתוכנה היחידה שהשתמשו בה, בעצם עד היום היתה אקסל" הוא משחזר.

מה קורה עם תעשיית הבנין?

ואכן, תעשיית הבניין כמעט שלא התפתחה. סקר מפורסם של חברת מקנזי מפרט את 30 התעשיות המובילות בעולם, מבחינת התפתחות הפרודוקטיביות בהן. הבניין עומד במקום שלפני האחרון שאחריו יש רק את ענף הצייד והדייג".

שוק הבניה הגלובלי מחזיק היום 4 אחוזים מכוח העבודה העולמי וכ-16 אחוזים מהתמ"ג
העולמי. אז מדוע לא היה עד היום שום  ניסיון לאמץ טכנולוגיות חדשות?

"פשוט משום שכל השנים לא היו כלים שיכולים להיות באתר הבניה", אומר עילאי. "כל מי שנמצא בענף הבניה יודע שאי אפשר להכניס מחשב נייד לעבודה. היה צריך לבוא עם משהו יותר נייד ויותר קומפקטי, כזה שאפשר לשאת באפודה ולשלוף בכל פעם שזקוקים לנתון מסויים. זה בדיוק מה שהביא אתו האייפד...".



אבל האנשים שבאתר הבניה הם לא בדיוק מחוברי-טכנולוגיה?

אולי זה היה כך לפני 7 שנים, אבל זה השתנה במהירות", מסביר עילאי. "קודם כל – לכל אחד מאיתנו יש כבר מכשיר נייד חכם, הטלפון. נכון שיש עדיין דינוזאורים שנמצאים בענף 30 שנה והם כמובן המאחרים לאמץ את הטכנולוגיות. אבל לתחום הבניה נכנס הרבה כוח אדם חדש, שמגיע מהאוניברסיטאות, דור ה-Y שגדל עם  טכנולוגיה מהיום הראשון ולהם שימוש באייפד באתר בניה – זה דבר הכי רגיל שיש. הם אפילו לא מבינים איך זה לא קרה עד עכשיו. "בעולם זה קורה יותר מהר אבל גם בחברות הבניה הגדולות בארץ מבינים היום שהטכנולוגיה משפרת את היעילות, באירופה ובאמריקה מקובל לחשוב ששולי הרווח של קבלן גדול הם 1-4 אחוזים. מי שקונה בארץ דירה ב-2 מיליון שקל אומר לעצמו: הקבלן עשה עלי יופי של סיבוב. אבל הקבלן יודע שהרווח שלו לא יכול להיות יותר מ-4 אחוזים ולכן כניסתה של כל טכנולוגיה שיכולה להגדיל את שולי הרווח, אפילו בשבריר של אחוז – שווה לו הרבה כסף".

נישה חדשה וסטרט-אפיסטים

ברגע שאוטודסק זיהתה את הנישה החדשה – היא גם אימצה מיד גישה חדשה לסטרט-אפים ובבניין שלה ברחוב אחד העם בתל-אביב הקדישה לסטרט-אפים בתחום קומה שלימה. "הזמנו אותם לשבת ליד השולחן שלנו. אנחנו מחברים אותם לטכנולוגיות שלנו, מכניסים אותם לכנסים, ומנסים לקדם אותם בכל דרך אפשרית", הוא אומר.

עד היום הכניסה אוטודסק תחת כנפיה כחמישה סטרט-אפים שהיא רואה בפיתוחים שלהם פוטנציאל ממנף לאוטודסק. "אנחנו תומכים בסטרט-אפים מקומיים, כי כולם עומדים בפני שתי בעיות בסיסיות: האחת, הם לא ממש מכירים את ענף הבניה – תחום שהוא נחלת אוטודסק כבר עשרות שנים – ולכן לא יודעים למה לכוון. הבעיה השניה היא הקושי בחשיפה בהיקף מקומי וגלובלי. אנחנו ממשקים אותם עם חברות בניה גלובליות ומשקיעים גלובליים כדי לתת להם את הדחיפה קדימה. קרנות הון סיכון משקיעות היום הרבה יותר בסטרט-אפים בתחום הבניה. בארה"ב השקיעו השנה בתחום הקונסטרקשן-טק יותר ממיליארד דולר".

מהם התחומים שאוטודסק רואה בהם מקום לשיפור טכנולוגי בענף הבניה?

"יש מאות תהליכים שאפשר לשפר. אבל הייתי מצביע על ניהול לוחות זמנים במקום הראשון", משיב עילאי. "אח"כ ניהול שרשרת האספקה, שבתחום הקונסארקשן-טק מפגר מאוד, ולא נגענו עוד בתחום הבטיחות בעבודה בענף הבניה. הבעיה הזו לא תיפתר רק בתחום הטכנולוגי, אלא גם ע"י פרקטיקה, תדרוך ומודעות. אנו מצפים לקבלנים שיהיו מוכנים להשקיע בתחום הבטיחות כי חוץ מהנזק שתאונות גורמות למוניטין, הוא גם עולה לחברות הבונות ולקבלנים  הרבה מאוד כסף מבחינת הביטוח."

האם הטייקונים הישראלים בענף משקיעים בקונסטרקשן-טק?

"חד משמעית כן. חברות בניה מתחילות להבין את הפוטנציאל. אני מכיר אישית קבלנים שהשקיעו בסטרט-אפים בארץ וזה מבורך. חברות הון סיכון יכולות לתת את הערך שלהן. הקבלנים נותנים ערך מוסף. אפשרות לנסות ולהתנסות בשטח, הם חושפים את הסטרט-אפים לעולם הפרקטי. כשחושבים היום על כל באזז וטרנד בשנים האחרונות – כמו ביג-דאטה, משין לרנינג, הדפסה תלת ממדית, מציאות רבודה, רחפנים ועוד – נמצא שכל אחד מהם רלבנטי לענף הבניה".

לתחום הבניה נכנס כוח אדם חדש, שמגיע מאוניברסיטאות, להם שימוש באייפד זה דבר רגיל

מהפכה טכנולוגית דומה אנו רואים בשנים האחרונות בתחום תעשיית הרכב, כמו מכוניות חשמליות ומכוניות אוטונומיות, אבל בניגוד לתחום הרכב שבו מייצרים מכוניות דומות בשיטת הסרט הנע – תחום הבניה הוא יותר מורכב. רכב מייצרים בייצור המוני, בבניה כל בנין שונה מהאחר.

עילאי מסכים בהחלט להנחה הזאת. "אומרים שמבחינת הקבלנים הם היו מעדיפים שכל בנין ייראה אותו הדבר. מבחינת הארכיטקטים כל בנין צריך להיראות אחרת. ומכיוון שהיכולת ללמוד מבנין אחד לשני היא מוד מוגבלת חשוב מאוד לקבלנים להתייעל.".


הרווח של הקבלנים

ההנחה היא שאם שולי הרווח כל כך נמוכים, הקבלנים יחששו לאמץ טכנולוגיות חדישות, שאולי יורידו את שולי הרווח. על כך עילאי חולק: "המציאות בדיוק הפוכה. דווקא משום ששולי הרווח הם כה נמוכים – יש תמריץ להגדיל אותם, כי אם הקבלן מצליח להעלות את הרווח שלו באחוז אחד הוא למעשה הגדיל את הרווח ב- 25 אחוזים." לכן מה שקורה בשטח הוא שקבלנים מכניסים את את הטכנולוגיות כפיילוט בכמה אתרים ואם הן מצליחות – מרחיבים את השימוש בהן כי אם הם יודעים שזה יצליח – ההוצאה היא יתרון ע"פ כל האחרים...".



להביט לתוך קיר

אסטראלינק – הסטרט-אפ החוסה של אוטודסק

ללא רקע בבניה

למתן גידניאן ולרועי גולדשמידט לא היה רקע בבניה. מה שכן היה להם היה תשוקה לעשות משהו משמעותי בתחום בו לא חלו שינויים משך שנים, ענף הבניה נראה להם כשטח הבתול הטוב ביותר לסיפוק תשוקתם – וכך נולדה אסטראלינק, אחד הסטרט-אפים החוסים בצל אוטודסק.

"עברנו תהליך לימוד ארוך יחסית" משחזר מתן. "היינו צריכים ממש ללמוד ברגליים. למולנו היו כמה חברות שעזרו לנו – כמו שיכון ובינוי, ותדהר – שהרשו לנו להצטרף לצוותים שלהם בבניין. כך למדנו וניסינו על גופנו הכל. החל מציוד הבטיחות ועד הפוליטיקות הפנימיות שבענף הבניה הן חשובות לא פחות. תשאלנו את הפועלים ורצינו לדעת מה מציק להם. מה חסר להם. מה מאט את העבודה. למעשה התחלנו מנושא התקשורת באתר הבניה. איך עובר המידע? איך מתקשרים האחד עם השני? חשבנו בתחילה על וואטסאפ לאתר בניה. אבל כאן יש בעיה בסיסית. באתרים עובדים פועלים שלפעמים לא מדברים אותה שפה. יש הרבה פועלים זרים בבניין וזה יוצר בעיות תקשורת. "בשלב מוקדם מאוד גילינו שהבעיה המהותית ששנים מנסים להתמודד איתה היא ההבדלים בין תכנון לביצוע. המצב היה שמה שאתה מתכנן – זה לא תמיד מה שנבנה. למשל התקנה של מערכות היא אתגר מאוד גדול, מתוך התכניות אתה צריך להבין איפה כל המערכות יושבות. צריך לזכור שבתוך בנין מורכב צריכים להיכנס מאות צינורות בשטח מאוד צפוף וצריך לדעת איזה צינור שייך למה: מים, חשמל, חימום, גז.

"באופן פשוט – מסמנים כל צינור בספריי בצבע אחר על הקיר. אבל משום שלכל אחד יש תפיסה שונה של סימון, קשה אח"כ לקרוא אותה בצורה אחידה. אנחנו רצינו ליצור אחידות. ממשק שכולם יבינו. שיהיה מעין מציאות רבודה, שנוספת על המציאות האמיתית...".

יישום בתוך טאבלט

על היישום הזה עובדים מתן ורועי כבר שנתיים. הם קוראים לו אסטראלינק. אפליקציה שמתמצתת את עצמה לתוך טאבלט. "בהתחלה חשבנו על משקפי מציאות מדומה, אבל אנשים בתעשיית הבניה לא אוהבים חדשנות או אביזרים שצריך ללבוש או לחבוש", מסביר רועי. "הם רוצים דברים פשוטים שעובדים טוב. בלי בלבולי מוח. לכן הלכנו על טאבלט כי את זה כולם מכירים. לא צריך ללמד אותם להפעיל טאבלט כי יש להם אפליקציות אחרות שכבר משמשות אותם על הטאבלט.".

וכך, עם פתיחת המסך של הטאבלט מופיעה עליו רשימת כל הפרוייקטים בעבודה, לחיצה על פרוייקט נבחר, תעלה מודל תלת מימד של אותו האתר ועליו ניתן לעשות את כל הפעולות המתבקשות. לבחור קומה, זום אין זום אאוט. חלוקה לאזורים, לזויות מבט. להשתמש במודל כמציאות רבודה. כל זאת על סמך נתוני BIM המוכנסים לרקע. "אתה נכנס לחדר מסוים ומפנה את מצלמת האייפד לקיר מסוים", מסביר מתן. "התוכנה מזהה את הקיר, את הצינורות השונים מאחוריו כל זה בגודל הנכון, באוריינטציה הנכונה ובמיקום הנכון. אפשר להסתובב בחדר ולכל מקום שמכוונים את המצלמה רואים מיד את כל הפרטים. "השימוש הוא בכל שלב של הבניה. למשל: הסתיימה בניית השלד ורוצים לוודא מה נמצא בבטון. ניגשים למקום שמבקשים לבדוק ומפנים את המצלמה ותוך שניות רואים מה נעשה נכון ומה לא. רוצים להתקין או לשנות מערכות? מרימים את הטאבלט מול הקיר ומיד רואים איפה המערכות עוברות. זה ממש כמו צילום רנטגן שיעיל מאוד כשצריך לעשות שינויים ולא רוצים לפגוע במערכת הנמצאת בתוך הקיר...".

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.